אבחון קשב וריכוז ADHD (Attention deficit hyperactivity disorder)
בשנים האחרונות גוברת מגמת אבחון ילדים ונוער כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ADHD. בישראל קיימת עלייה בשכיחות האבחונים של תלמידים עם הפרעה זו ונראה כי "היד קלה על ההדק" במתן האבחנה לתלמיד ככזה שסובל מהפרעת קשב וריכוז ADHD (Attention deficit hyperactivity disorder).
פעמים רבות כפסיכולוג מומחה ומורשה, אני מתבקש לאשש או לשלול את קיומה של הלקות בתפקודי קשב וריכוז וכן נדרש לאבחן קיומה של הפרעה זו.
לאורך השנים נעשו מחקרים מגוונים שמטרתם לבנות כלי תקף ומהימן שיוכל להצביע על קיומה או אי קיומה של הפרעת הקשב והריכוז ADHD (Attention deficit hyperactivity disorder).
אנשי מקצוע שונים, הן מתחום החינוך והטיפול, הן מתחום הרפואה והפסיכולוגיה והן חברות פרטיות משקיעים משאבים רבים בניסיון לבנות כלי זה. למרות המאמצים והמשאבים הרבים שמושקעים בניסיון לבניית כלי אבחוני תקף ומהימן, לכל כלי מדידה שנבחן ישנן חסרונות. במאמר הנוכחי אנסה להטיל זרקור על כלי האבחון השונים ולהצביע על תהליך מהימן ותקף שמתאים לאבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD.
מה המצב כיום?
ראשית, הגורם המוסמך על פי משרד הבריאות לקבוע אבחנה של לקות בתפקודי קשב וריכוז ADHD הינו נוירולוג או פסיכולוג מומחה או רופא מומחה שהתמקצע בתחום הקשב והריכוז.
מרבית התלמידים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז קיבלו אבחנה זו על ידי רופא נוירולוג או פסיכולוג מומחה. לעיתים, הורים לתלמידים אלו מעלים ספקות לגבי מידת המהימנות של האבחנה ורבים מהם מסתייגים מיישום המלצות לטיפול תרופתי. חלק מחשש זה טמון בספקות שעלו מעצם האבחנה בלקות כאשר ההורים אינם שביעי רצון, בלשון המעטה, מהתהליך הקצר בעת הבדיקה אצל הנוירולוג וחלקם אף מדווחים כי הנוירולוג לא פגש בילד והסתמך רק על דיווח ההורים ובית הספר.
חלק נוסף מחשש ההורים טמון בסיכון שבעת טיפול תרופתי ברטלין למשל, בשל תופעות הלוואי העשויים להתבטא באפתיות, ירידה בתיאבון ותחושת אדישות.
חששות אלו אכן מוצדקים ודורשים חשיבה נוספת על תהליך האבחון.
בדיקה ממוחשבת : TOVA
לעיתים הבדיקה הנוירולוגית מגובה בממצאי בדיקה ממוחשבת כגון: TOVA.
בדיקת TOVA הינה בדיקה שבה הנבדק יושב מול מסך מחשב ועליו ללחוץ על מקש בכל פעם שמופיע גירוי מסוים על הצג. לאחר הבדיקה מופק דוח שבו מציין זמן התגובה ומספר הטעויות. לאחר מיכן, נערכת הבדיקה בשנית, הפעם עם רטלין והתוצאות מושוות לבדיקה עם ולבדיקה בלי רטלין. במידה ויש פער אזי ניתן להצביע על קיומה של ההפרעה.
חסרונות בדיקה זו-
ובכן, כפי שצוין, הבדיקה נערכת מול מסך מחשב ובודקת מיקוד קשב חזותי בלבד. מה לגבי קשב שמיעתי? מה לגבי המוטיבציה של הילד להתרכז? מה לגבי מסיחים בכיתה? ויש לציין כי הבודק לרוב אינו איש מקצוע שמוסמך לקבוע אבחנה זו- לרוב אינו פסיכולוג מומחה או נוירולוג וכן בכל מקרה הבדיקה הממוחשבת מצרכיה בכל מקרה נטילת תרופה עוד לפני קביעתה של ההפרעה ADHD (Attention deficit hyperactivity disorder)
שאלוני דיווח-
כלי מדידה נוסף הינו שאלון דיווח קונורס- זהו שאלון שנמסר להורים למלא על התלמיד ובו היגדים שונים המתייחסים להיבטים התנהגותיים של תלמידים עם קשיי קשב וריכוז ADHD. ההורים נדרשים לדרג את מידת התדירות של התנהגויות אלו ולאחר שכלול מספרי מופק ציון המצביע על קיומה או אי קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD .
גם שאלון זה הינו מוטה, אינו אובייקטיבי, ומושפע מתפיסות תרבותיות וערכי ההורים.
אבחון פסיכולוגי דידקטי או בקיצור אבחון פסיכו דידקטי
מדובר על בדיקה מקיפה שנערכת על ידי פסיכולוג וכוללת הערכה פסיכולוגית וכן והערכת תחומי למידה, וקשב וריכוז בהקשר לימודי.
במרכיב הפסיכולוגי נבדקת היכולת האינטלקטואלית (מנת משכל- וכן חלקים רגשיים הקשורים ללמידה). במרכיב הדידקטי נבדקים תחומי קשב וריכוז, לקויות למידה, זיכרון, תפקודי למידה כמו קריאה, כתיבה והבנה, חשבון ואנגלית).
האבחון הפסיכודידקטי מאפשר שלילה או אישוש של החשד לקיומה של לקות למידה (דיסלקסיה; קשיי קריאה, דיסגרפיה; קשיי כתיבה, דיסקלקוליה; קשיים בתחום החשבוני, קשיים בתפקודי הקשב והריכוז ADHD ועוד) וכן מאפשר בניית תוכנית התערבות הכוללת התאמות במבחנים ובלמידה.
למעשה, רק בהינתן מידע לגבי האינטליגנציה(IQ), יכולות למידה וחלקים רגשיים רק אז ניתנת תמונה מהימנה של המאובחן, של הכוחות ושל הקשיים.
לסיכום-
כאמור, נעשו מחקרים מגוונים שמטרתם לבנות כלי תקף ומהימן שיוכל להצביע על קיומה או אי קיומה של הפרעת הקשב והריכוז ADHD (Attention deficit hyperactivity disorder).כפי שצוין לכל כלי אבחוני ישנן יתרונות וחסרונות.
למרות זאת, אני ממליץ על הדגשים הבאים:
איסוף מידע מהימן מאת ההורים, המורים לגבי תפקוד התלמיד.
ביצוע אבחון פסיכולוגי דידקטי מקיף על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה הכולל מבחני קשב וריכוז חזותיים ושמיעתיים, מבחנים רגשיים ויכולות שכליות.
במידה וממצאי האבחון הפסיכולוגי דידקטי מצביעים על חשד לקיומה של הלקות בתפקודי קשב וריכוז ADHD רק אז לבחון אפשרות לגשת לרופא הנוירולוג עם הדוח הפסיכולוגי דידקטי לשם שקילת סיוע של טיפול תרופתי.
בהצלחה!
יש לזכור כי אם אין תמימות דעים לגבי האבחנה אזי שווה לעשות בדיקה וחשיבה נוספת טרם יישום טיפול תרופתי.
הכותב הינו פסיכולוג חינוכי מומחה, חבר ועדת התאמות במשרד החינוך, חבר ועדות השמה עירוניות ומומחה ומרצה באקדמיה בתחום אבחון וטיפול בקשיי קשב וריכוז ADHD.
יצירת קשר:
