לקות למידה

המונח לקויות למידה הפך לשגור בפיהם של מורים, הורים ואנשי חינוך. פעמים רבות אני נשאל על ידי הורים מה זו לקות למידה? כיצד מאובחנת? מתי פונים לאבחון ואצל מי? וכיצד משפיעה על ההתנהלות של הילד בכיתה?

ובכן, לקות למידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר בקרב תלמידים במערכת החינוך. לאורך השנים, אחוז התלמידים המאובחנים כסובלים מלקויות למידה עולה. ההשערה הרווחת הינה כי 10%-20% מכל התלמידים הינם בעלי לקויות למידה.

למעשה, הבסיס המקובל ללקויות למידה הינו נוירולוגי. לעתים מיחסים ללקות למידה אירועים קודמים בגיל הינקות, בלידה או אפילו בתקופת ההיריון. מאידך, מחקרים מראים כי אין קשר בין תנאי סביבה (עוני, חוסר חשיפה ללמידה יעילה, תנאים מזניחים) או רמה שכלית נמוכה להיווצרותם של לקויות למידה. בנוסף, גם קשיים רגשיים אינם גורמים ללקויות למידה.

למרות שלקות למידה הינה הפרעה שנחשבת קלה יחסית להפרעות עם בסיס נוירולוגי אחרות, ההשפעה הרגשית חברתית על הסובל ממנה הינה גבוהה מאוד. מחקרים הראו כי לקות הלמידה מופיעה בתחומי חיים שונים ולאורך תקופות שונות בחיים ומשפיעה על תפיסת העצמי.

הגישה המדעית מדגישה כי  לקות למידה תאופיין כאשר יתקיימו שני תנאים עיקריים:

  1. כאשר קיים פער משמעותי בין הציונים של התלמיד לבין המצופה מבני גילו.
  2. כאשר מתקיים פער משמעותי בין ציוני התלמיד לבין מנת משכל שלו כפי שנמדדה במבחן משכל אובייקטיבי ותקף.

 
בבחינת ההיסטוריה של התלמידים המאופיינים עם לקויות למידה, ניתן להבחין כי כבר בגיל הגן ניתן היה לראות קשיי למידה כגון- איחור שפתי, קושי בהפקת דיבור, קושי בהבנת הוראות מורכבות, קושי לשבת "בשעת סיפור", קושי במיקוד הקשב וצורך בפניות חוזרות ממוקדות לשם הקשבה, , קשיי קשב וריכוז, קושי חברתי במיוחד סביב קבלת גבולות וחוקי משחק, קושי בלמידה של צבעים, מספרים, צורות, חריזה וקושי בתחומי חשבון כמו: זיהוי ספרות, מנייה וחיבור וחיסור.

חשוב לציין כי הילדים שונים בקצב רכישת מיומנויות דיבור, חשבון ושפה , וכן קיים שוני אצל כל ילד בין התחומים עצמם. דהיינו, בעוד שילד אחד מתקדם בחשבון ביחס לשאר תלמיד הגן אותו הילד יכול להיות מעוכב בתחום השפה, ולכן יש להתייחס ולבדוק את מכלול הכישורים ואת הפערים בין הכישורים טרם אפיון לקות הלמידה.

כיצד מאבחנים לקות למידה?
אבחון לקות למידה נעשה באמצעות אבחון פסיכודידקטי (אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי).  אבחון פסיכו-דידקטי הוא אבחון הכולל אבחנה פסיכולוגית וכן אבחנה דידקטית (לימודית), המתקבלת מבדיקת תפקודי הלמידה של הנבדק. האבחון נערך על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה וזאת בהתאם לדרישות משרד החינוך.

בחלק הפסיכולוגי נעשה מבדק אינטליגנציה (מנת משכל ) וכן נבדקים היבטים רגשיים העשויים להשפיע על מידת הפניות והקשב ללמידה. 

בחלק הדידקטי מאובחנים תפקודי למידה. נבדקות יכולת הזכירה השמיעתית  והחזותית, נבדקים מנגנוני היסוד הנדרשים לשם רכישת קריאה וכתיבה ותמיכתם בתפקוד הקריאה (קצב, שטף, שליפה, ודיוק). נמדדים תפקודי הכתיבה, שגיאות כתיב. נבחנות גם היכולות להבנת הנקרא ולהבנת הנשמע וכן ההתבטאות בכתב ובעל-פה. תפקוד החשבוני, תפקודי קשב וריכוז ובמידת הצורך נבדקות גם יכולת רכישת השפה האנגלית.

האבחון הפסיכולוגי דידקטי מאפשר לבדוק האם ישנה לקות למידה (איטיות בהתארגנות, דיסלקציה; קשיי קריאה, דיסגרפיה; קשיי כתיבה, דיסקלקוליה; קשיים בתחום החשבוני, קשיים בתפקודי הקשב והריכוז ועוד) לצורך בניית התערבות, סיוע והתאמות בדרכי למידה ובמבחנים..

חשוב לי לשתף כי- 
לעתים אני פוגש בקליניקה תלמידים עם רמת אינטליגנציה גבוהה אך מתקשים בקריאה או כתיבה ובהבנת הנקרא. הפער הזה, בין תפקודי האינטליגנציה לתפקודי הכתיבה או הקריאה עשוי לעורר בילדים בלבול ואי הבנה ביחס לרמתם. כתוצאה מכך עולות לעתים קרובות תחושות של תסכול, ירידה במוטיבציה, הימנעות או וויתור וכפועל יוצא- הנמכה בתחושת המסוגלות ובדימוי העצמי. המידע שמתקבל מהאבחון עשוי להעלות את  הדימוי והביטחון העצמי והינו חלק חשוב בדרך לשינוי בנוסף להתאמות ולהקלות במבחנים הנדרשים לתלמיד.

*כפסיכולוג חינוכי מומחה, מורשה מטעם משרד הבריאות ומשרד החינוך בביצוע אבחונים  פסיכולוגים ופסיכודידקטיים אני מבצע אבחונים פסיכולוגים ודידקטיים לתלמידי גן (שאלת הישארות עוד שנה בגן, שאלת בשלות, שאלת הדלגה לכיתה א') , לתלמידי בית ספר יסודי (שאלת צורך בשעות שילוב בבית הספר, צורך בהתערבויות טיפוליות), תלמידי חטיבת ביניים ותלמידי תיכון (שאלת צורך בטיפול, לצורך התאמות במבחני הבגרות) ולסטודנטים (הן למבחן הפסיכומטרי והן ללימודים באקדמיה) 

לפרטים וליצירת קשר- ד"ר שמעון נסים, פסיכולוג חינוכי מומחה, קליניקה: רחוב שמעון פרס 33, פרס נובל, ראשון לציון. טל: 035188824

Call Now Button